מוחסן ואח' נ' שגריר מערכות בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

התובע תובע סך של 1,400 ₪ לאחר שנאלץ, לטענתו, לבצע גרירה פרטית, הגם שהיה מבוטח אצל הנתבעת 1 – שגריר מערכות בע"מ, והוא תובע את עלות החזר גרירה זו ששולמה לטענתו שלא בצדק לאחר שהנתבעת סרבה לקחת אחריות ולאפשר גרירה נוספת לאחר שבוצעה כבר גרירה אחת ע"י הנתבעת 1.

בכתב הגנתה הסבירה הנתבעת, כי בתאריך 17.11.10 הזמין התובע גרירה ממחלף נשרים בכביש 6 למוסך ברמלה.

כשעתיים לאחר ביצוע הגרירה התקשר התובע בשנית וביקש לגרור את הרכב מהמקום שאליו נגרר בפעם הראשונה לשפרעם.

לאור העובדה שמדובר בשירות נוסף שנבע לטענת הנתבעת מאותה תקלה, נאמר לתובע שעליו לשלם בגין הגרירה או לחילופין יחתום על כתב התחייבות ובמידה ויצליח להוכיח (ע"י הצגת חשבוניות תיקון) כי המדובר בשתי תקלות שונות, לא יחוייב בגין גרירה נוספת.

לטענת הנתבעת, לאחר דין ודברים ולאחר שהתובע הביע את מורת רוחו מהסדר זה, הציעה הנתבעת להעמיד את סכום הגרירה השני, נשוא כתב התביעה, על 250 ₪ בלבד ולאפשר לתובע להימנע מתשלום במידה ויוצגו שתי חשבוניות תיקון שונות.

למרות הצעה זו, סרב לה התובע ובחר לקחת גרירה אצל גורר פרטי, דבר שהביא לעלות של 1,500 ₪.

בישיבת בימ"ש מיום 3.4.13, התבקש התובע להגיב על כתב הגנה מפורט זה של הנתבעת והכחיש כי הציעו לו 250 ₪.

לטענתו "אמרו לי שלא גוררים שוב. אמרו שגררו פעם אחת וזהו. היינו עם המשפחה בטיול אחרי שתיקנו את הרכב ואז הרכב התקלקל שוב".

עלי לציין, כי בניגוד לעמדתו של התובע, הומצא לביהמ"ש תמליל שיחות עם התובע, שמתוכו עולה בבירור, כי אכן היתה הצעה של הנתבעת כי התובע יישא בסכום נמוך של 250 ₪ עד הצגת החשבוניות ולכאורה לא היתה מניעה מצד התובע להסכים, אך בכל זאת הסכים התובע לפנות לגורם פרטי ובכך למעשה הגדיל את הנזק בצורה משמעותית.

חרף העובדה שטענה זו של התובע נסתרה בעליל עפ"י תמליל השיחות, אפשרתי בכל זאת לתובע להמציא חשבונית המתייחסת לתיקון בשפרעם אליו נגרר הרכב, על מנת להמחיש בפני ביהמ"ש כי מדובר בשתי תקלות שונות לחלוטין.

התובע המציא ביום 17.4.13 את החשבונית עבור, לטענתו, החלפת מנוע. חשבונית מ- א.ג. מנועים בע"מ בשיעור של 600 ₪ מיום 18.11.10.

ביקשתי את תגובת הנתבעת והנתבעת הסבירה, כי מדובר בחשבונית עבור קניית מנוע משומש ולא בגין החלפת מנוע. גם במידה והתובע החליף מנוע, דבר שהנתבעת מפקפקת בו, הרי שמדובר בקשר סיבתי לתקלה שבגינה נגרר הרכב בפעם הראשונה, שכן רכבו של התובע התחמם וכבה תוך כדי נסיעה וכתוצאה מכך יכול היה להיגרם נזק לתובע כבר בשלב הראשון.

לאור העובדה שרכבו של התובע נגרר לרמלה בעקבות התחממות זו של המנוע והוחלף לו מצנן, הרי היתה זכות לנתבעת לתבוע עבור גרירה נוספת.

למרות זאת, הוצע לו לשלם סכום נמוך של 250 ₪ ובכל זאת התובע שילם סכום של 1,500 ₪.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את פרוטוקול הישיבה ואת החשבונית, להלן הכרעתי:

דין התביעה להידחות.

להלן נימוקי בימ"ש:

1.התובע לא הוכיח כי מדובר בשתי תקלות שונות ונפרדות אשר מכוחם היה זכאי בעבור כל אחת מן התקלות שתוקנו לגרירה בעלות נפרדת. התובע הוא הנושא בנטל הראייה בהקשר זה והעובדה שנקנה במוסך בשפרעם מנוע משומש, אין בה כדי ללמד על כך שההתחממות של הרכב, שבגינה הוחלף מצנן והרכב נגרר למוסך ברמלה לא מלמדת על כך, כי נגרם נזק עקב התחממות למנוע והצורך בהחלפתו, שאגב גם הוא לא הוכח באמצעות החשבונית כלל.